הכל התחיל בנתינה. ב-7 באוקטובר מצאתי את עצמי אופה עשרות עוגות אינגליש קייק לחיילים בתבניות אלומיניום חד-פעמיות. שם נולד הרצון לתת לעוגה הזו כבוד; להעניק לה כלי אפייה מקרמיקה בעבודת יד שלא נזרק לפח, אלא הופך לחלק מהבית.הפיצוח הגיע במהלך קורס ב"דנון"כשעמדתי שם ולשתי בצק, המוח שלי, שחי עולמות של חומר ועיצוב, עשה חיבור מיידי: לישה של בצק היא בדיוק כמו לישה של חימר. אותה תנועה, אותו המגע. אבל בשביל להביא את התוצאה המושלמת מהמאפייה למטבח, הייתי צריכה לנצח את הפיזיקה של החומר.הסוד? הוא בהולכת החום. בני...